top of page

אי שם בשנת 2015 לאחר הליך ההיוועצות הגדול בהיסטוריה קבעה העצרת הכללית של האו"ם 17 יעדי פיתוח בר קיימא (SDG's) שמתורגמים ל169 מטרות אותן יש לאמץ על מנת להוביל להתפתחות עולמית ברת קיימא עד לשנת 2030.התכנית הזו מרחיבה ביתר שאת את תפישת הקיימות על מרכיביה הסביבתיים, כלכליים וחברתיים וכוללת לראשונה נושאים כמו שלום, צדק ושקיפות שלטונית.הSDG's הם פלטפורמה מצוינת להניע שיח משתף ורחב כדי לקבל אמת מידה על איכות חיים, זיהוי פערים ולקדם את האפשרות להצעיד את חברת המדינה והעולם קדימה.בסמינר שלנו נצלול אל כמה מתוך היעדים ונחשוב למשל איך היעד של חינוך איכותי משפיע על היעד של מיגור הרעב, כיצד צמצום אי-השוויון מסייע לקידום ערים וקהילות מקיימות , ובאיזו צורה מהלכים לשינוי האקלים יתרמו לנו בשמירה על האדמה ולאיכות מים נקיים ותברואה ויביאו לשותפות השגת היעדים.זאת המתודולוגיה וצורת החשיבה שאנחנו נקנה לכם/ן בסמינר ושנרצה שתמשיכו אותה אצלכם/ן בהנהגות, בשבטים ובמרחב הקהילה הגאוגרפית והרשויות המקומיות שבהן אתם/ן עובדים/ות. בסיום הסמינר נבקש מכם/ן לבנות דף עמדה ראשוני ברמה ההנהגתית ולעזור לכם/ן לחשוב איך אנחנו משכללים/ות את היעדים כדי ליצור תשתית איכותית.

SDG'S

What-are-the-Sustainable-Development-Goals-01.png

היעדים לפיתוח בר-קיימא מתייחסים לפיתוח בינלאומי עתידי כפי שהוצעו על ידי סוכנויות של האומות המאוחדות. הם נועדו להחליף את היעדים שהוגדרו בפסגת המילניום, שתוקפם פג בסוף 2015. יעדים אלה נדונו לראשונה בוועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא בריו דה ז'ניירו ביוני 2012.

עקרונות הקיימות של תנועת הצופים

עקרונות הקיימות של התנועה מבוססים על תפיסת קיימות רחבה המייצרת הרמוניה בין חברה, סביבה וכלכלה.

הצנע לכת

נשאל את עצמנו מה באמת אנחנו צריכים. נשקיע בתוכן ובמהות כמטרה ונהיה ערים לכך שהמשאבים החומריים בעולם מוגבלים. על כן, נצרוך בצורה אחראית - נקנה דברים ששמישים לאורך זמן ושיוצרו באופן שאינו פוגע בסביבה או באדם. עיקרון זה מקושר באופן ישיר לתרבות צריכה בריאה ומתחשבת באדם ובסביבה.

הרחבת מעגלים

עיקרון זה מדבר על החיבור וההשפעה שלנו על הסביבה, על עבודה משותפת ועל העברת המסר של תפיסת הקיימות. זכרו כי כל שינוי ובניית תרבות או התנהגות חדשה וחיובית מושתתת על עבודה שנעשית ביחד, לרוב עם הסובבים אותנו באופן שיוצר קשרים ושיתופי פעולה.

חינוך לקיימות

הכל מתחיל בחינוך, בטח בתנועת הצופים. חינוך הוא הבסיס לשינוי דרכי חשיבה והתפתחות של היחיד והחברה. לפיכך נלמד על קיימות ונחנך לקיימות על מנת שההתנהגות שלנו תהיה מבוססת על ידע ועל הערכים אותם אנחנו רוצים לקדם ליצירת עולם בר קיימא.

טבע

הטבע הוא מקום הגידול של כל המינים בעולם, גם שלנו, כולנו חלק מהטבע. חיינו על פני הכדור מתנהלים במערכת יחסי גומלין ותלות עם המערכת האקולוגית. עלינו לנצל את הטבע ומשאביו על הצד החיובי של המילה כך שבאותה נשימה (של אויר נקי) הוא תמיד יהיה שם בשבילנו.

בריאות ואושר

עולם בר קיימא הוא עולם בו בני האדם והסביבה משגשגים, ברצוננו לקדם תרבות ששמה את השגשוג של כלל בני האדם, בעלי החיים והמערכת האקולוגית במרכז. פגיעה בסביבה כדוגמת זיהום אוויר אדמה ומים, תככים תוך קהילתיים ואינפלציה, הופכים מהר לפגיעה בבריאות ציבור ובאיכות החיים. כדי לקדם עיקרון זה נעודד יחסים חברתיים, תזונה ואורח חיים בריא, קשר משמעותי למקום ועוד. האושר מאפשר לנו לפעול באופן חיובי ואופטימי בעולם מורכב ומאתגר.

פסולת

תרבות הצריכה והתעשייה מייצרת כמויות עצומות וגדלות של פסולת. הדבר גורם לבזבוז משאבים ולזיהום. הפסולת מזהמת אוקיינוסים, מי התהום, את האוויר שאנו נושמים ופוגעת במגוון הביולוגי ובמערכות אקולוגיות. מיעוטה ניתנת למחזור תוך השקעת אנרגיה רבה ורובה נטמנת באדמה במטמנות ענק. מכאן, עלינו לצמצם את הגורמים היוצרים פסולת, לקנות פחות, למחזר, ללמוד להכין דברים המשרתים אותנו באופן עצמאי ולאורך זמן.

אוכל

למזון השפעה רבה על חיי האדם. עלינו לצרוך מזון בריא, ידידותי לאדם ולסביבה. כזה שתהליך הכנתו אינו מצריך פגיעה בי או באחר. יש להעמיק את הידע בנושא מזון מן החי (תעשייה המזיקה רבות לסביבה) והצומח על מנת לאמץ תזונה מטיבה, בריאה ועשירה. ככלל, עדיף לצרוך בצורה מקומית וישירה, עדיף להפחית מזון מהחי, למנוע בזבוז מזון ולחזק חקלאים שמשתמשים בטכנולוגיות ידידותיות לסביבה (אורגני, אקולוגי, מקומי, הדברה ביולוגית וכדומה).

אנרגיה ומים

ייצור אנרגיה מבוסס כיום על דלקים המגיעים מבטן האדמה (דלקי מאובנים / פוסיליים) המייצרים זיהום אוויר וגורמים למשבר האקלים. עלינו לקדם שימוש באנרגיה מתחדשת, כזו שלא פוגעת בסביבה או בבני האדם, נעשה זאת תוך יציאה למאבקים וחינוך. נעודד את השימוש באנרגיה באמצעות הטלת ספק במוכר ובכך נפחית זיהום.

ערבות הדדית

אנחנו נמצאים פה כולנו יחד. נפעל מתוך התחשבות ואכפתיות לצרכי האחר והסביבה, נבקש להכיר את השונים מאיתנו, להבין את צרכיהם ונבחר בפעילות משותפת המקדמת את המטרות והצרכים של כולנו, כזו המקדמת טוב משותף. עיקרון זה מבטא אחת מהתפיסות המרכזיות בעולם הקיימות לפיו כולנו קשורים והכל משפיע על הכל. ועל מנת להצליח לחיות ביחד עלינו להתחשב ולקחת אחריות על כל מי ומה שמסביבנו.

כלכלה מקומית מקיימת

כולנו יכולים להשפיע על הכלכלה על ידי בחירה של קנייה מספקים קטנים והשארת המשאבים בתוך הקהילה. ככל שנשקיע בתוך הקהילה, נצרוך באופן שמחזק את הסובבים אותנו ואת האנשים הנמצאים סביבנו (ההורים של החניכים שלנו, תושבי העיר והשכונה), ונצרוך באופן נכון ואחראי - נוכל לחזק את הקהילה והכלכלה המקומית שלנו.

WhatsApp Image 2022-01-24 at 17.15.52.jpeg
WhatsApp Image 2022-01-24 at 17.15.52.jpeg
WhatsApp Image 2022-01-24 at 17.15.52.jpeg
WhatsApp Image 2022-01-24 at 17.15.52.jpeg
WhatsApp Image 2022-01-24 at 17.15.52.jpeg
WhatsApp Image 2022-01-24 at 17.15.52.jpeg
WhatsApp Image 2022-01-24 at 17.15.52.jpeg
WhatsApp Image 2022-01-24 at 17.15.52.jpeg
WhatsApp Image 2022-01-24 at 17.15.52.jpeg
WhatsApp Image 2022-01-24 at 17.15.52.jpeg
bottom of page